תמונות בטיול של ששי, מבת שלמה, דרך נופי הר חורשן ועד לקרן הכרמל (המוחרקה):
בת שלמה, 1889, חצר בית משפחת הורנשטיין, בוקר
בת שלמה, 1889, בית הכנסת, בימי טרום המדינה סליק הנשק היה בעזרת הנשים
ספסל אל מול חורשן, בסוף הדרך
בין חורשן למוחרקה, נוף של צהריים
הכנסייה של המסדר הכרמליטי, קרן הכרמל
"ויקח אליהו, שתים עשרה אבנים, כמספר, שבטי בני-יעקב–אשר היה דבר-יהוה אליו לאמר, ישראל יהיה שמך. לב ויבנה את-האבנים מזבח, בשם יהוה; ויעש תעלה, כבית סאתים זרע, סביב, למזבח. לג ויערך, את-העצים; וינתח, את-הפר, וישם, על-העצים. לד ויאמר, מלאו ארבעה כדים מים, ויצקו על-העלה, ועל-העצים; ויאמר שנו וישנו, ויאמר שלשו וישלשו. לה וילכו המים, סביב למזבח; וגם את-התעלה, מלא-מים. לו ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר, יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל, היום יודע כי-אתה אלהים בישראל ואני עבדך; ובדבריך (ובדברך) עשיתי, את כל-הדברים האלה. לז ענני יהוה, ענני, וידעו העם הזה, כי-אתה יהוה האלהים; ואתה הסבת את-לבם, אחרנית. לח ותפל אש-יהוה, ותאכל את-העלה ואת-העצים, ואת-האבנים, ואת-העפר; ואת-המים אשר-בתעלה, לחכה. " מלכים א', יח
ארבע רוחות השמיים, על גג הכנסייה, קרן הכרמל
על אליהו הנביא, אפילו בנורבגית: "ויגש אליהו אל-כל-העם, ויאמר עד-מתי אתם פסחים על-שתי הסעפים–אם-יהוה האלהים לכו אחריו, ואם-הבעל לכו אחריו; ולא-ענו העם אתו, דבר. כב ויאמר אליהו, אל-העם, אני נותרתי נביא ליהוה, לבדי; ונביאי הבעל, ארבע-מאות וחמשים איש. כג ויתנו-לנו שנים פרים, ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על-העצים, ואש, לא ישימו; ואני אעשה את-הפר האחד, ונתתי על-העצים, ואש, לא אשים. כד וקראתם בשם אלהיכם, ואני אקרא בשם-יהוה, והיה האלהים אשר-יענה באש, הוא האלהים; ויען כל-העם ויאמרו, טוב הדבר. כה ויאמר אליהו לנביאי הבעל, בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה, כי אתם, הרבים; וקראו בשם אלהיכם, ואש לא תשימו. כו ויקחו את-הפר אשר-נתן להם, ויעשו, ויקראו בשם-הבעל מהבקר ועד-הצהרים לאמר הבעל עננו, ואין קול ואין ענה; ויפסחו, על-המזבח אשר עשה. כז ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו, ויאמר קראו בקול-גדול כי-אלהים הוא–כי שיח וכי-שיג לו, וכי-דרך לו; אולי ישן הוא, ויקץ. כח ויקראו, בקול גדול, ויתגדדו כמשפטם, בחרבות וברמחים–עד-שפך-דם, עליהם. כט ויהי, כעבר הצהרים, ויתנבאו, עד לעלות המנחה; ואין-קול ואין-ענה, ואין קשב", מלכים א', יח
בת שלמה, 1889?
כבר אז היו להם כיסאות פלסטיק?
חבל שלא נולדתי יותר מוקדם.
היה לזה המשך לא?
זה כמו שאנחנו לא מספרים את הסוף של סיפור המגילה.
וכל כך יפה…
לדעתי, אנחנו מעריכים פחות מדי את כל היופי שאפשר למצוא בארץ.