סבר פלוצקר כותב בסוף השבוע בעקבות כנס DLD, על בלוגים ובלוגרים, כך:
"כדי לקיים בלוג ראוי לשמו צריך לדעת לכתוב בלי שגיאות, להתמצא בתכנים, להשקיע בנימוקים ולהקדיש למשימה חלק משמעותי מהזמן הפנוי. מי שאינו פנסיונר, מובטל מרצון, נער או נערה בגיל הטיפש-עשרה, משוגע לדבר ולרעיון, איש פרסום, עיתונאי העובד ממילא באמצעי תקשורת ממוסד או לפחות פוליטיקאי הרץ למשרה כלשהי – לא יצליח להתמיד בבלוג משלו".
(ההדגשות – שלי).
בהמשך לדבריו, בדקתי את הפרמטרים שהציע לבלוגים ובלוגרים, באופן אישי, והנה כמה מסקנות שלי:
אני כותב באתר האישי שלי ב 'רשימות' (מערכת אתרים אישיים ראויה לשמה) למעלה משלוש שנים. אני מקווה שאני מצוי בתכני הכתיבה שלי וגם כי שגיאות הכתיב שלי ספורות. אכן אני משקיע בכך חלק משמעותי מזמני (הפנוי?!). ובאמת, אני פנסיונר. כמו כן, אני בהחלט 'משוגע לדבר ולרעיון' (וכנראה לא היחידי…), אני גם כותב, מרצה ומלמד את הנושא בעיקר בהקשרים הפנים-ארגוניים כתשתית לשיתוף וליצירה של ידע.
ואני עדיין, מתמיד. תודה לך, סבר.
עכשיו אני מבין יותר טוב את הטורים שלו
אני בהחלט חושב שהבלוגים חיים וקיימים !
עדיין אפשר למצוא בלוגים טובים וראויים,
אני חבר בבלוגנט – אתר בלוגים ממוקדי נושא שלאחרונה הוקם ופורח לו אט אט .
חשוב שבלוגרים יהנו ברשת כדי ששיתוף הידע והמידע יהיה אמיתי יותר.
בבלוגים הטובים באמת אין עריכה וצנזור וזה מה שיפה באינטרנט !
מומלץ להכנס לראות – http://blognet.co.il/
כי מי שאומר ש"אינטרנט בפס רחב" הוא "אינטרנט 2.0" לא נשמע לי כמו מישהו שבאמת מבין על מה הוא מדבר. לא עד הסוף. אם יהיה כוח, יהיה גם פוסט.
כפי שאתה יודע, אני די חדשה בעסק. אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת שסבר פלוצקר העלה וזה:
"להקדיש למשימה חלק משמעותי מהזמן הפנוי".
עם זה אני מסכימה, כתיבת בלוג דורש ממני הרבה יותר זמן ממה ששיערתי לפני שהתחלתי לכתוב בלוג.
האמת, לא כל כך הבנתי אותך, ואתה בהחלט מוזמן להסביר.
ותודה לך.
פינגבאק: Content / Interactive
היי יגאל
הפוסט מאוד הדאיג אותי. אני לא פנסיונר!!! מה זה אומר על עתידו של הבלוג שלי? מה זה אומר עלי? אולי אני בעצם כבר פנסיונר שעוד לא יודע על זה?
יש מקום, מקום לדאגה…
אבל ברצינות:
"פנסיונר" זה מצב צבירה אחד (למשל – אצלי) ולהיות "בפנסיה" זה מצב צבירה שני, שונה.
כמו שאנ י מכיר אותך, אתה פנסיונר – לא בפנסיה.
ואגב, אם תראה את התגובות בבלוגוספירה לרשימה של סבר, אין לך מה להיות מודאג.