בודפסט, בפעם השלישית
אני מזדמן לבודפסט השבוע, זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות. עיר אירופית יפה, מרתקת, אני תמיד שמח לשוב לכאן לביקור נוסף. תמיד יש מה לראות, תמיד יש היכן לבקר, לאכול במסעדות מעולות, פשוט תענוג.
הטיול לאורכה של הדנובה, ועל הגשרים החוצים אותה, היא חוויה מרתקת. כדאי גם להעפיל למצודת הדייגים, לערוך הפסקה טעימה בקונדיטוריה הותיקה, להמשיך לגבעת Gelert, לבקר בפרלמנט, וגם לחטוף ביקור קצר במוזיאון האתנוגרפי של בודפסט. כדאי גם לשוטט בשוק המקורה הגדול, ולשתות קפה הפוך בפתחו של Vaci Utca, המדרחוב הבודפסטי המפורסם. תמיד חוויה מעניינת. אסור להחמיץ את הביקור בבית הכנסת היהודי השני בגודלו בעולם, ברחוב Dohanyi ובמוזיאון היהודי הצמוד. אם יתמזל מזלכם והמדריכה שלכם בסיור בבית הכנסת תהיה ג'ורג'י, לא תפסידו.
בודפסט מלמעלה למטה
הפעם, בבוקר האחרון לשהותנו כאן, אימצנו את המלצתה של נורית, בנסיעה משותפת במעלית המלון. לזה קוראים ב 'ישראלית' – "ניהול ידע במעלית" (Elevator Knowledge Management…). החלטנו לצאת לטיול המשלב נסיעה בשתי רכבות עד לפסגת Janos Hegy (גבעת יאנוס), אחר כך, קטע הליכה בנוף עוצר נשימה, ביקור במצודת Erzsebet Kilato בראש גבעת יאנוס, וחזרה העירה בירידה ב Libego, רכֶּבֶל, המוביל את הנוסע עד למטה, ממש סמוך לבית השגריר האמריקאי ברובע השגרירויות למרגלות הגבעה.
את המסלול מתחילים בנסיעה איטית ברכבת הישנה, ה – Fogashereku, כעשרים וחמש דקות של נסיעה במעלה ההר, עד לתחנה הסופית. שם, ממשיכים למרחק של כחמש מאות מטרים, עד לתחנה הראשונה של הרכבת הנקראת Gyermekavasut. על יד תחנת הרכבת הזו, נמצא בניין הנקרא Bibliahaz, איני דובר את השפה ההונגרית, אך אני מבין שמדובר בבית התנ"ך. על הקיר החיצוני של המבנה ממוקמים שני לוחות הברית בצבע אדום.
נשוב למסלול שלנו: זו רכבת המופעלת על ידי נערים ונערות בני חמש עשרה, המתנדבים כתחביב לתפעל את הרכבת. פרט לנהג הקטר, כל שאר הצוות בתחנות השונות הוא כולו נערים צעירים המתייחסים לתפקידם ברצינות תהומית: בכל עת שהם עוברים תחנה, הם מצדיעים למנהל התחנה על הרציף, מדהים.
בחלוף ארבע תחנות, יורדים בתחנת Janos Hegy ומטפסים בשביל תלול אל ראש הגבעה כשבע מאות מטרים עד שמגיעים למרגלות תחנת הרכבל ומצודת Erzsebet. אפשר לטפס עוד כמאתיים מדרגות עד שמגיעים למצודה ולטפס לראשה, משם יש תצפית מדהימה על בודפסט, וגם, שפע של רשתות Wireless…(רגב, לאחר שובנו, גילית במקרה את הרשימה הזו בה מסופר על יוזמה מעניינת: רישות אלחוטי של כפר בצפון הונגריה כמנוע צמיחה לישוב הדורש תמיכה). כדי בחזרה מהמצודה לתחנת הרכבל, ה Libego. הירידה ברכבל נמשכת כחמש עשרה דקות, בנוף מדהים ובשקט נפלא. תענוג לצפות על הבתים היפים שבאיזור במהלך הירידה ברכבל.
ניחוח אנטישמי
כן, ועוד משהו קטן, מיני-אנטישמיות: על פחי האשפה המלאים בתחנת הרכבת שעל יד ה Bibliahz, מרח מישהו את התזכורת המצמררת: Juden Unter Alles, היהודים מתחת כולם. הגרפיטאי האנטישמי לא שכח להוסיף חץ המופנה למטה. האסוציאציה העולה מכך אל מול היעילות הנוראה ברצח יהודי הונגריה בעת השואה, מאות אלפים במספר חודשים, משתקת. אני נזכר בסיפור של אבא שלי ז"ל, אז בן שש עשרה, שעמד ברחובה הראשי של וינה עם כניסתו של היטלר לתוכה ב 1938, ואוסטרי אנטישמי אחד הניף את ידו של אבי כדי שיצדיע במועל יד ואמר לו: "חבר מפלגה, האם אינך שמח על זה שהיטלר הגיע אלינו?". כן, אבא אמר עוד דבר, ברקע צווחו הרמקולים את ההמנון הנאצי: "Deutschland, Deutschland Uber Alles", גרמניה, גרמניה מעל כולם.
אז זהו, כשקוראים על הצתה של בית כנסת בשוויץ, ועל כוונה או הצעה לגבות דמי כניסה למבקרים באתר אושוויץ ובמחנות מוות אחרים, הנה מסלול נחמד ויפה, רכבות, ילדים וניחוח אנטישמי.
אמור מעתה בודפשט
האם הכסאות של הרכבל עוד פתוחות לגמרי? אנחנו עשינו את המסלול הזה לפני הרבה שנים עם הילדים ובתי הייתה אז כל כך קטנה שכל הנסיעה הייתי צריכה להחזיק אותה שלא תחליק מהכסא החוצה. זה היה מאד מפחיד בגלל הגובה.
אני מסכימה איתך שזה טיול מאד יפה, במיוחד כי הוא כל כך קרוב לעיר ואתה לא מצפה לראות כזה נוף בתוך עיר.
האם קנית פפריקה?
לחזור ללא שקיות פפריקה ועוד בצבעי הדגל ההונגרי…
כן, הרכבל עדיין כפי שאת זוכרת אותו.
נהניתי מהכתבה.
בהונגרית מבטאים:
S – כמו שין ימנית
SZ – כמו שין שמאלית
שלום יגאל
שמחה שהגעת לשם כי אני המלצתי לך ולאשתך לבקר במקום, תוך כדי "נסיעה" במעלית של המלון.
אשמח אם תשלח אלי רשימת קישורים.
נורית
נורית, תודה על האזכור – עדכנתי בהתאם,
כל טוב
בהחלט נכון, לכן הקפדתי לכלול את הכיתוב במקור ההונגרי, ללא סימני ההגייה.
תודה.
תודה יגאל על המקום המכובד שנתת לי בבלוג שלך.
אני לומדת ממך המון הן על ניהול ידע והן על חשיבותם של הפרטים הקטנים שהם אלו שעושים את כל ההבדל!
שבת שלום
נורית