סיפורים "טובים"?!

3 תגובות בנושא סיפורים "טובים"?!

1. מאת חנן כהן‏:

   25 ביוני 2007 בשעה 11:01

   איך אתה מצליח לגרום לאנשים לארגן את חוויות החיים שלהם כ"סיפורים"?

   זאת הבעיה החשובה שסקוט אדמס מעלה בתחילת הפוסט.

   אולי יש פה משהו קוגניטיבי (או מילה פסיכולוגית אחרת)?
2. מאת יואב‏:

   25 ביוני 2007 בשעה 13:21

   א. בודאי שלספר כשלון קל יותר. יש התחלה, יש תוצאה ברורה ובדרך כלל גם אחראי. לכן קל יותר לעקוב אחר השתלשלות העניינים.

   ב. סיפור של הצלחה, מטבעו הוא מרובה אבות וכל מי שרק יכול להתבשם מניחוחו לוקח חלק בו. לכן בודאי שאובייקטיבית לגמרי קל יותר לנתח סיפור של כשלון מאשר סיפור של הצלחה.

   ג. למצב המנטלי בו מצויים אנשים המוכנים לארגן את חוויות חייהם כסיפור עובר לסוחר קוראים: אמון. כן, כן. ביזארי עד כמה שזה ישמע, אמון היא מילת מפתח. כאשר ציבור של אנשים מאמין זה לזה, בוטח בסביבתו ומצוי בקשרי גומלין חיוביים עם אלו אתם הוא אמור להשיג מטרה משותפת, קל מאד לשכנע להעביר את חוויות החיים לסיפור. כמו שעושים הורים לילדיהם, כמו שעושים (לפעמים) בני זוג וכך הלאה. תשמיט את בסיס האמון ושום שיטה ניהולית מתוחכמת לא תעזור כאן. צריך רק לזכור שאמון הוא תנאי הכרחי ולא מספיק. אבל זה כבר שייך לטיקבוק אחר.
3. מאת נמאס ממך‏:

   30 ביוני 2007 בשעה 9:20

   חלמיש כרגיל אתה ממלא אותנו בבועה של אוויר חם ומציף אותנו במילים בומבסטיות שאין בהן כלום איש חכם אמר פעם. אם אין לך משהו חכם לומר – תשתוק