ניהול ידע – מה זה, ה – "זה" הזה? (2)

בכל עת מנהל ידע נתקל בהרמת גבה בקשר לתפקידו, לעיסוקיו ולנחיצות בתפקיד ובעיסוקים אלו.
בהמשך ל "זה", ול "זה", לאחר מספר שנים של פעילות בנושא ניהול הידע בישראל, אני משרטט כאן תמונת מצב עדכנית בצורת שלוש תובנות על ניהול ידע. אלו תובנות שלי שמבוססות על מאמר שפרסמתי לפני מספר חודשים בגיליון היובל של הירחון המקוון 2-Know שעיקריו מובאים כאן.

תובנה ראשונה: 'ניהול ידע' ? – בואו נבין קודם מה זה וגם – מה זה לא…..

ניהול ידע הוא תהליך שינוי התומך את הארגון ליצירת ערכים עסקיים חדשים וזאת על ידי הטמעת תרבות מתאימה, אפיון ופתוח תהליכים עסקיים ותמיכה בהם על ידי כלים ותשתיות תומכי ידע. תהליך שינוי זה דורש ניהול.

בפועל, מנהלי ארגונים ומנהלי הידע עוסקים במאמץ רב ב 'החדרת' רעיון ניהול הידע והלמידה הארגונית. למעשה, המשמעות היא שעל מנת לשרוד והוביל בעולם תחרותי ולשפר את הכושר התחרותי, על הארגון להשתנות, לפעול אחרת, להתחדש, לצמוח. 
זו סוגיה מורכבת ומסובכת (Complicated and complex), אין ניצחונות מהירים, ובעיקר: אין קיצורי דרך.
יש לטפל בתרבות תחילה, אחר כך בתהליכים ובהמשך להכין כלים ומנגנונים כתשתיות תומכות ידע. להובלת התהליך נדרשת מנהיגות של הדרג הבכיר ביותר בארגון, שלא תמיד מצויה, קשב ארגוני שאינו תמיד ממוקד לנושא זה ומשאבים תשתיתיים שאינם ברורים ומובנים מאליהם. 
זהו מסע ארוך לעבר הארגון הלומד ומנהל הידע.

תובנה שנייה: רוצים לעשות 'ניהול ידע' ? – תעשו, אל תדברו על 'ניהול ידע'…..

מנהלים בכירים המובילים ארגונים על עבר מובילות עסקית, משכילים להבין כי יוכלו לנווט במסע אל היעדים העסקיים שהציבו רק על ידי יצירת ערכים עסקיים חדשים. (בהמשך תבוא רשימה שלי על ערכים עסקיים חדשים). ערכים עסקיים אלו מבוססים על יצירת ידע חדש. ידע חדש לעולם נשען על למידה מהעבר, על שתוף בהווה ולקראת מימוש החזון והייעוד העסקי של הארגון לעתיד. אפשר לתרגם כל זאת למונחים מוכרים מעולם התוכן ומההמשגה של ניהול הידע: תחקיר והפקת לקחים, תובנות, עבודת צוות, קהילות לש תוף בידע, שימור, הפצה, תיעוד ועוד.
הארגון העסקי אינו טרוד בלימוד ההמשגה החדשה של ניהול הידע וגם אינו צריך להבין זאת, אלא להמשיך לעסוק בתהליכי הליבה. החשוב הוא שייווצר ידע חדש, שייווצרו ערכים עסקיים חדשים שיעלו את ערך הארגון בעיני בעלי המניות, הלקוחות והעובדים. לכן הרוצה להצליח בניהול ידע – יתכבד ולא ידבר על ניהול ידע – אלא יעשה ניהול ידע…

תכנית ניהול הידע בארגון מתמקדת בתמיכה באחד התהליכים המרכזיים בליבת העיסוק של הארגון. התכנית ראוי שתתמוך בתהליך אפיון, פיתוח והטמעת מוצרים ושירותים חדשים אותם מייצר הארגון ללקוחותיו. צריך לבחון מה חותר כנגד קיצור משך הזמן האורך לפתח ולהחדיר מוצר חדש לשוק, ומה ניתן לעשות על ידי תהליכים וכלים של ניהול ידע לקיצור משך זמן זה. תמיכה של ניהול ידע בתהליך זה תזכה לקשב ארגוני ולשיתוף פעולה היות וזו נמצא בקו אחד עם מה שהארגון עושה.

תובנה שלישית: רוצים בכל זאת לדבר על 'ניהול ידע' ? – עשו זאת בקרב מנהלי ידע….

מה עושה מנהל ידע בארגון? כתבתי כאן בעבר על כך. מנהל ידע שותף ביצירת תכנית ניהול הידע והלמידה הארגונית ביחד עם הנהלת הארגון, במסגרת תפקידו עליו להציע חלופות ולקדם יוזמות התומכות בצירי העיסוק הליבתיים בארגון, ואחר כך עליו לפעול על מנת להניע את גלגלי תכנית ניהול הידע בארגון. המטרה של תכנית ניהול הידע בארגון הינה להפוך את הארגון להיות ארגון לומד ולהפוך כל מנהל וכל עובד למנהל ידע. ידע מעשי רב על תהליכים ועל תוכניות של ניהול ידע בארגון 'הלכה למעשה', נמצא ומרוכז קודם כל אצל מנהלי הידע בארגונים העוסקים בכך בפועל.

ניהול הידע הוא דיסציפלינה חדשה ומתגבשת ומחפשת את מקומה בעולם המקצועות בארגון. עיצוב מקצוע חדש הוא תהליך ארוך וממושך. הדרך לעצב מקצוע חדש היא לבנות בסיס ידע רחב בתחום. לצורך כך, כחלק מפעולתם בתוך הארגון בו הם מועסקים, מנהלי הידע בעולם ובארץ תורמים באופן רצוף ושוטף לפתוח של גוף הידע לניהול הידע על מנת ליצור את ה – KMBOK, ראשי התיבות של ה – Knowledge Management Body of Knowledge.

דגם מוצלח לגוף ידע כזה אפשר לראות ב – PMBOK, זהו גוף הידע בנושא המוכר כיום של ניהול הפרויקטים (Project Management Body of Knowledge) שנוצר בהובלת ארגון ה – PMI, ראשי התיבות של ה – Project Management Institute, גוף בינלאומי שראשיתו בארצות הברית ששם לו למטרה לקדם את נושא ניהול הפרויקטים.