מודעות דרושים הן לרוב נושא מעניין. עיון במודעות אלו מאפשר ללמוד על מגמות, על כיוונים, על דגשים ומשמעויות בעולם העבודה והתעסוקה, אפשר לראות את ההתפתחות של עיסוקים, של תפקידים ומקצועות – וגם – אפשר להבין את האקלים הטְרֶנדי של ימינו…
וגם – אפשר להבין מה מבין הארגון בנושא ניהול הידע, לפי האפיונים ולפי השיוך של התפקדי המוצע במודעה והקשר בינו לבין ניהול הידע. למשל, ציון "ניהול ידע – יתרון" זה דבר מעודד והמבטא למעשה הכרה בתחום
תחת הכותרת: "מה מנהל הידע יודע?", פרסמתי כאן רשימה העוסקת בתפקיד מנהל ידע ועוד דוגמא למודעת דרושים המציגה דרישות סף לסופרמן הפונה לתפקיד. בשני המקרים היה ברור כי מדובר ב 'משהו חדש' , תפקיד חדש בעולם התפקידים.
לפני זמן מה, התפרסמה מודעה נוספת של ארגון המחפש מועמדים לעבודה. אחת המשרות המוצעות במודעה – תפסה באופן טבעי את עיני: "מנהל/ת ידע ומשאבי אנוש". על המציע/ה להיות: אקדמאי/ת מצטיין/נת, תואר שני – יתרון, ניסיון בגיוס, אבחון, כתיבת נהלים, ועוד הדגישו שניהול מש"א (משאבי אנוש?) – יתרון, וגם – שימו לב: ניהול ידע – יתרון.
קטע ממודעת דרושים, 'ידיעות אחרונות', לפני כשבועיים
מבלי לעסוק כרגע בשאלה לָמָה הארגון שפרסם את מודעת הדרושים בחר 'לחַבֵר' בין "משאבי אנוש לבין 'ניהול ידע' (שזה יכול להיות עניין ארגוני ספציפי ולגיטימי) הרי ברור שלמשרת מנהל משאבי אנוש רצוי שיהיה ניסיון בתחום משאבי אנוש. גם הגיוני שלמשרת מנהל ידע יהיה ניסיון בתחום ניהול הידע. שמתי לב ש – 'ניהול מש"א – יתרון' – רשום בהמשך ל 'ניסיון בגיוס ואבחון', זה די ברור. אבל, שמתי לב גם ש – 'ניהול ידע – יתרון' – רשום בהמשך ל 'ניסיון בכתיבת נהלים (!?).
כל ארגון בוחר לתכנן ולהניע תכנית לניהול ידע ולמידה ארגונית כרצונו, על פי יעדים ומטרות שהוא קובע, אך בכל תחום עיסוק חושב להבין ולהגדיר מה כולל התחום, ומה אינו כולל. בתחום חדש ומתהווה, כניהול ידע, חשוב הדבר שבעתיים. והקישור בין נהלים לבין ניהול ידע במודעה זו, מחייב הערה. ארגונים הממקדים את תכנית ניהול הידע בנושא הנהלים או בהקמת אתר הנהלים באינטרה-נט לבדו כעל 'מערכת ניהול הידע', עושים עוול לנושא הנהלים ועוול לתחום ניהול הידע. הקמת מערך נהלים המסדיר את פעולתו של הארגון והטמעתו בארגון הוא פעולה ניהולית חיונית. ריכוז וארגון הנהלים באתר אינטרה-נט, או בכל מקום אחר בארגון – הוא דבר חשוב ונכון. כך מתאפשרת נגישות וזמינות לנהלים המהווים למעשה כלי-עבודה לפעולה נכונה בתהליכים הארגוניים. עם זאת, מערך הנהלים אינו ניהול ידע. קיים קשר בין ניהול ידע לבין נהלי הארגון. למידה מאירועים ארגוניים בהם היתה פעולה על פי הנהלים או כאלו בהם היתה חריגה מהנהלים, ניתוח הארוע, תיעוד ההתרחשות, איתור גורמי הצלחה וגורמי כשל, הפקת תובנות מלמידה זו, פרסומם והטמעתם בארגון ביחד עם פעולה רצופה וקבועה של רענון הנהלים, עדכונם והתאמתם לסביבה המשתנה – כל אלו הם דוגמה טובה לשגרה נכונה של ניהול ידע.
עומר,
אני לא רואה סתירה. כמי שמצוי בארגונים עשרות בשנים אני מכיר ומודע לנהלים ולחשיבותם.
מה שכתבת לגבי הנהלים הוא נכון.
אני השתמשתי בדוגמה של המודעה שהתפרסמה כדי להמחיש את הקשר הנכון שצריך להיות לדעתי בין נהלים לבין ניהול ידע (ראה הפסקה האחרונה ברשימה) ואני עדיין משוכנע כי זה ההקשר הנכון.
מעבר לכך, כפי שכתבתי, אני שמח על כך שניסיון בתחום ניהול ידע נחשב ומוצג כיתרון לתפקידים שונים בארגון. זו התקדמות גדולה.
אומר לך מדוע קיים הקישור ומדוע הוא נכון.
נהלים נתפסים כמעין משהו בנאלי אותו "כותבים", "מתעדים" וכדומה. או כמו שאתה ציינת – לומדים מהפעולה על פי הנהלים וכדומה.
כמי שעוסק בתחום של כתיבת נהלים (ואין ממש תחום כזה, לא בצורה ממוסדת), הרשה לי להמחיש במעט מהו תהליך נכון של כתיבת נהלים (ולא משנה בכלל מהו התחום בו הנהלים אמורים להתקיים):
1. לימוד המערכת הארגונית – מיהם הפועלים, מהם המשאבים העומדים לרשותם (כסף, כ"א, ידע וכדומה), כיצד הפועלים עושים שימוש במשאבים לשם אילו מטרות.
2. ניתוח התהליכים הארגוניים השונים והפרדתם זה מזה (כך שתהליך אחד אינו מתערב באחר והתהליכים עושים שימוש אחד בשני ולא מצטלבים/סותרים וכדומה.
3. הגדרת התהליכים הרצויים.
4. תיעוד כל התהליכים שהוגדרו בנהלים.
מי שיודע לעשות את זה, יוכל ללמוד כיצד זורם הידע בארגון ולאתר את נקודות הכשל. יכול להיות שבשלב 4 במקום לתעד את העניין בנהלים, ייעשה שימוש בכלי טכנולוגי שיתמוך בשלב 3.
לכן יש קשר בין הדברים.
ברשותך,
עומר
מעיון במודעה ניתן להסיק כי נסיון בכתיבת נהלים הוא הכרחי אך נסיון בנהול ידע יכול להוות יתרון- אך אינו תנאי מקדים.
טבעי הוא לי שנהול ידע קשור למש"א ונפלא לראות כי
הדרישה לידע בנהול ידע היא על סדר היום,
פינגבאק: דרושים בניהול ידע – פְשַט וּדְרַש | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע