"הכול צפוי והרשות נתונה…"

ליגאל היקר,

העולם מתחלק בהרבה מקרים לשני חלקים, או לעיתוי של זמנים – לפני ואחרי. אתה שייך אצלנו לשתי הקטגוריות גם יחד.

בלי מליצות ובלי חנפנות לשמה. עולמנו הבוגר-המקצועי בכול הקשור לתחום התקשורת נשתנה בזכות אותם מפגשים מרגשים שלצער כולנו מסתיימים היום. הגעתי לקורס בעקבות המלצה חמה של אחד ממשתתפי הקורסים שלך וגם כמובן מאחר והתחום מאוד מעניין אותי.

מה אומר ומה אדבר, פתחת בפנינו עולם מופלא אשר פועל בדינמיות אינסופית, במרחק נגיעה במקלדת המחשב. עולם בו ניתן למצוא, להזין, לחפש, לשתף – כמעט כל מה שחפצה נפשך: סרטים, תמונות, מאמרים, מצגות, ספרים, בלוגים, כתבות, מידע, מועדפים, שותפים לדרך ומה לא.

טוב לבך, סבלנותך האינסופית, היקף הידע העצום שלך – הצליחה להוציא מפי כול פעם מחדש את המונח מדהים. מונח השייך לדברים שאינם שגרתיים בעולם של דברים חדשים המשתנים חדשות לבקרים.

מדי מפגש במפגש למדנו שמה שאנו חושבים שאנו כבר יודעים ומכירים, הוא בעצם גם זה וגם אחר והשימושים בו יכולים להיות מאוד מעשיים ואפילו חשובים בהיבט האנושי. כמו השימוש ב"טוויטר" לסיוע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי, כמו האפשרות לבחון מהיכן מגיעות תמונות לרשת מכול רחבי העולם, באחד מיישומי ה"פליקר".

למדנו שלכתוב ברשת זה לא סוף העולם ולא כולם "מציצים" עלינו כול הזמן. כתיבה בבלוג היא חוויה ותקוותי שאכן אצליח בעתיד להיכנס לתחום זה.

כמובן שלא שכחנו את נושא הקורס – ניהול ידע בארגונים. ניהול שמשמעו הגדול הוא גם שיתוף של ידע בין העמיתים ועם העמיתים. מה שאני יודע – יכול לסייע לשאר המערכת. רק תנו לי לומר זאת, תנו לי להציג בפניכם את מה שאני יודע. אולי לא תפלו לבורות שאני ודומיי נפלנו בעבר.

ידע הוא כוח. המחזיק בידע הוא השליט. ראינו זאת משחר ההיסטוריה, עת בני האדם למדו להדליק אש ועל ידי כך מנעו מחיות הטרף לאכול אותם כצייד מזדמן. מאז עברו כבר מספר ימים ושנים ולמדנו משהו על ניהול הידע ושיתופו בקרב המשתמשים.

אין בכוונתי להרחיב מעבר לכך ולכן רק אומר, המפגשים עימך היוו עבורנו חוויה מיוחדת, חוויה מתקנת במידה רבה. חוויה והתנסות אשר הוכיחו לרבים מאיתנו שלא חייבים לחשוש מהמחשב ומהרשת הוירטואלית אליו הוא מחובר – אלא דווקא להיעזר בהם וביכולותיהם הרבות לקידום מטרות חשובות, ללמידה, לאיסוף מידע ושיתופו.

ובעצם מה לא? כמעט הכול – כנאמר במקורות, במסכת "אבות" במשנה:"…הכול צפוי והרשות נתונה…" – כלומר הכול פתוח בפניך, כל האמצעים וכול הכלים, נוע קדימה ועשה כרצונך.

זו בעצם התמצית של מה שאני חש עם סיום הקורס. שמת בידינו את האמצעים ולימדת אותנו את הכלים – כעת הכול נתון בידינו.

תודה רבה ושוב תודה מקרב לב.

תקוותנו שאכן נצליח לצעוד במשעולים החדשים שהראית לנו ונקדם את עצמנו, את מטרותינו את הארגונים, את המוסדות ואת מקומות העבודה של כולנו – לעבר שחר חדש ומבטיח.

בשם חברי הקורס ובשמי, אלדד – המשך בדרכך השקטה, הנבונה והחשובה ונסה לחנך דורות נוספים לעבר היעדים אותם אתה מציב בפניך מדי יום ביומו. תודה רבה והמשך בריאות טובה.

משתתפי קורס ניהול ידע בארגונים, בית האקדמאי, חולון. מחזור ינואר-אפריל 2010

פורסם בקטגוריה מסע, משא ומסה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא "הכול צפוי והרשות נתונה…"

  1. הי יגאל,
    המכתב הנפלא הזה משקף את זכרונותי מאותו קורס מופלא במרכז ההדרכה לספריות ציבוריות. אותו קורס שגרם לי וגורם לי גם היום , להרגיש כמו כותבי מכתב זה.
    מאחלת לך הרבה הצלחה עם הקורסים הבאים. אנחנו ממשיכים להמליץ…

  2. מאת שרה‏:

    מסכימה עם כל מילה שנכתבה במכתב ועם התגובה של אילנה .
    בהצלחה !

  3. מאת דנה‏:

    ניהול ידע בארגון זה אכן כלי יקר ערך וצריך לדעת איך מיישמים את זה. אני מבינה לפי התגובות של מי שנהנה בקורסים, שאכן יש חשיבות לכל מנהל בארגון לדעת איך מבצעים ופועלים על מנת שאכן ניהול הידע יהיה כמה שניתן יעיל ופורה לטווח ארוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *