"לתת לרשת לעבוד בשבילי" באמצעות RSS – האם זה עדיין כך?!

"אני מחלק את החיים לשני חלקים, לפני…ואחרי…"

טוב, אתם כבר קראתם על כך, ויודעים שאני נוהג לומר את זה כשאני מתלהב ממשהו, ואכן, ההתלהבות שלי מ RSS ו Google Reader אכן גדולה. מזה כמה שנים שאני מחובר חזק ללמידה, התעדכנות מקצועית ושיתוף בידע, באמצעות שימוש מסיבי בטכנולוגיית RSS, אותם אני מקבל באמצעות קורא ה RSSים הרשתי של Google, הלא הוא Google Reader. היכולת להתעדכן במקום אחד, מכל אפיקי המידע והנושאים המעניינים אותך, לא משנה אם זה טקסט, תמונה, וידאו, מצגת – העיקר לקבל את זה אליך בזמן אמת, זה ענק.

באמצעות הטכנולוגיה הזו, למדתי כיצד אפשר להתעדכן באמצעות RSS של אתר, RSS מבלוג של כותב וגולת הכותרת, RSS של נושא (כלומר RSS של תוצאות חיפוש של מלה או מונח – מיד כשהוא מתפרסם אי שם ברשת). לא רק שכתבתי על כך מספר פעמים ברשת, למשל כאן (בעברית) וגם כאן (באנגלית) – אלא מזה כמה שנים אני גם מלמד את זה בכל הקורסים רבים שאני עורך, ובלי עין הרע, לשמחתי ולשמחת מֵאות רבות של לומדים, חלק ניכר מהם "התמכר" לצריכת המידע באמצעות "רתימת הרשת לעבוד בשבילך", כלומר, לאַתֵּר ערוצי RSS של אתרים, או של בלוגרים, או של נושאים המעניינים אותם, ולהתעדכן בזמן אמת כאשר הם מתפרסמים ברשת.

אני משתמש ב Google Reader גם כדי לצרוך מידע עדכני מהרשת, וגם – את חלק ממנו, אני משתף עם עמיתים אחרים. אני גם נהנה ממידע שעמיתים שלי, חולקים אתי, באמצעות ה Google Reader שלהם.

אבל, האם RSS is dead? או: האם הרשת "מפסיקה" לעבוד בשבילי?!

השאלה או התהייה הזו, האם RSS מת, מעסיקה רבים ברשת כבר זמן די רב. חיפוש פשוט על כך ב Google, יביא שפע של תוצאות, ויש על כך כתיבה רבה ואפילו תיעוד מחלוקות של ממש. אבל, אני אינני טכנולוג, ולא מפתח תוכנה, וגם אינני בקיא מאוד בתשתית הטכנולוגית של האינטרנט. אני משתמש. אחד המחפש כל העת דרכים אפקטיביות להתעדכן, ללמוד ולהתמקצע בתחומי העיסוק שלו. לכן, העיסוק שלי ב RSS הוא מנקודת מבט זו, של המשתמש שמצאתי ככלי טוב מבחינתי.

אז מה הסיפור…?!

בעת האחרונה, מתבצעים כל מיני שינויים ביישומי שיתוף מידע ברשת, שעד לא מכבר היו בעלי יכולות למתן ערוצי RSS. הנה כמה דוגמאות מהעת האחרונה:

התעדכנות ממידע רלוונטי באמצעות RSS על תוצאות חיפוש במנוע החיפוש של Twitter – אחת התכונות המאוד-חזקות של Twitter אינה רק היכולת (הטריוויאלית) לשגר ציוצים לעוקבים אחריך. אלא, התעדכנות ב RSS באמצעות מעקב אחר נושא מסוים המוזכר בציוצים (למשל: Obama) או מעקב אחר הדיאלוג סביב נושא מסוים (באמצעות מעקב אחרי ה Hash-tag שלו, למשל IranElection#). כדי לעשות זאת, צריך היה להיכנס למנוע החיפוש של Twitter, לבצע חיפוש אחר המילה או ה hash-Tag המבוקש, להקליק על הצלמית של ה RSS בחלק הימני העליון במסך, לצרף את הקישור ל Google Reader וזהו – מאותו הרגע, ניתן היה להתעדכן בזמן אמת גם מבלי להיות מחובר ל Twitter, ובעיקר – לקבל עדכונים לגבי הנושא שמעניין אותך, גם ממי שאינך מכיר או ממי שאינך עוקב אחריו…!

אבל, לפני זמן מה, Twitter, במסגרת עיצוב-מחדש של הממשק של מנוע החיפוש, הסירה את הצלמית של ה RSS שהופיעה בעבר, ןלמעשה העלימה או החביאה את האפשרות לקבל RSS כזה. בחיפוש ברשת אחרי פתרון לעניין, הגעתי לבלוג The Sociable, אשר פרסם לא מכבר פוסט בנושא, עם פתרונות אפשריים. הפתרון המוצע כעת לקבל RSS מתוצאות חיפוש במנוע החיפוש של Twitter הוא להשתמש בכתובת שבהמשך, ולהחליף את המלה sociable (המופיעה בסוף הכתובת) במלה אותה מעוניינם לחפש.

RSS של חיפוש המלה sociable הוא זה: http://search.twitter.com/search.atom?q=thesociable.

RSS של חיפוש המלה Israel הוא זה: http://search.twitter.com/search.atom?q=israel.

מסורבל, אבל זה-מה-יש.

דומגה נוספת:

קבלת עדכונים ב RSS של העדכונים של החברים שלך ב Facebook – בעבר, כשהיית מקליק על רשימת החברים שלך ב Facebook, הייתה קיימת צלמית שאפשרה לקחת ערוץ RSS של עדכוני החברים שלך, כך יכולת לדעת בזמן אמת, באמצעות Google Reader, על העדכונים. כיום צלמית זו, אינה קיימת יותר.

מבנה ערוץ ה RSS שאיפשר זאת היה כזה (במקום האיקסים צריך להכניס את ה ID Code שלך): http://www.facebook.com/feeds/share_friends_posts.php?id=XXXXXXXX&key=b6bc8cfcee.

גם זה קצת מסורבל, אך עובד. אם ברצונכם לקבל עדכונים אלה, נסו להשתמש במבנה זה. גם במקרה זה, Facebook העלימו או החביאו את האפשרות לקבל עדכונים ב RSS בדרך פשוטה.

הנה עוד דוגמה, ובתוכה "מגה-פאדיחה"…

חיפוש 'נושא' ועדכון ב RSS ע"י שילוב בין חיפוש במנוע החיפוש Bing לבין Google Reader – אחד השימושים המדליקים ביותר הוא לקבל עדכונים באמצעות ה RSS לגבי נושא, מונח, מלה, ביטוי – בתחום העניין שלך. לשם כך, צריך "לאחד כוחות" בין שני כלים: האחד, מנוע חיפוש בעל יכולת לייצר ערוץ RSS של תוצאות החיפוש, והשני, כלי לקריאת RSSים.

הראשון, מנוע חיפוש – היות ולמנוע החיפוש Google Search אין RSS לתוצאות החיפוש (כנראה משום שהדבר נוגֵד את רצונה של Google להביא לכך שהמשתמשים יבואו למנוע החיפוש" ולא ההיפך), היה משמח לגלות במקרה שבמנוע החיפוש של Microsoft, מנוע החיפוש Bing, קיים RSS מובנה. כלומר, אפשר לבצע חיפוש ב Bing, ולאחר קבלת התוצאות, אפשר להעתיק את כתובת דף התוצאות הראשון אל קורא ה RSSים, למשל Google Reader ולקבל עדכונים בזמן אמת כל אימת שהנושא אותו חפשת מאותר ברשת על ידי Bing, המשדר אותו אליך ל Google Reader. זה עבד בצורה פנטסטית: אחרי הכל, לקבל עדכון מייד כשנושא שמעניין אותך מתפרסם ברשת, ללא תלות במקום בו הוא מתפרסם, זו יכולת מצוינת!

בשבוע שעבר, בפתח של אחת ההרצאות שלי, ובעודי בונה את המתח הלימודי לגבי היכולת להתעדכן באמצעות RSS מאתר, מכותב, ופסגת העניין – RSS מחיפוש נושא, ביצעתי את הפעולות הנ"ל כפי שאני עושה תמיד כבר כמעט שנתיים, אבל, פאדיחה? לפתע התקבלה הודעת שגיאה…

כך פתאום הסתבר לי לצערי כי הפרוצדורה הזו בשלב זה אינה פועלת יותר – ללא כל התראה או הודעה מוקדמת למשתמשים, במנוע החיפוש Bing בוצע כנראה שינוי, וכעת המנוע כבר אינו "מייצר" RSS בתוך דף התוצאות של חיפוש מונח או נושא. העתקת כתובת דף התוצאות הראשון אל ה Google Reader, מביאה לקבלת הודעת השגיאה הזו: "The feed being requested cannot be found".

מבלי להיכנס עמוק מדי לקוד התוכנה, כשבוחנים את מבנה כתובת דף תוצאות החיפוש לגבי הביטוי Knowledge management, שפעל ללא דופי עד לא מכבר רואים שהוא מופיע כך:

http://www.bing.com/search?q=%22Knowledge+management%22&go=&form=QBRE&format=rss

לעומת זאת, כיום, כשמבצעים את החיפוש ב Bing לגבי אותו ביטוי, כתובת דף התוצאות מופיעה כך:

http://www.bing.com/search?q=%22Knowledge+management%22&go=&qs=n&sk=&sc=8-21&form=QBRE

זו אפשרות מעולה לקבלת עדכונים, שפעלה ללא דופי זמן רב – שילוב בין שני כלים, על אף שהאחד מבית Microsoft, והשני מבית Google, המתחרים זה בזה – הרי שאותי כמשתמש זה אינו מעניין. לכן, החלטתי להעמיק בעניין, ופניתי לחברת Microsoft, לצוות הטכני של Bing ובאמצעות פרסום הנושא באחד המעגלים שלי ב Google +, הגעתי גם לאיש צוות הפתוח של Google Reader, וכעת מתברר כי ב Bing כנראה שינו את מבנה הקוד , וכעת אין אפשרות לקבל את תוצאות החיפוש ב RSS. אך הבירור עדיין נמשך, ואני אעדכן.

אז מה אפשר לעשות (בינתיים)?

ל Google יש יישום נוסף, די וותיק, הנקרא Google Alerts. בעיקרון, זה שירות המאפשר להגדיר נושא או מלה בה אנחנו מתעניינים, ואז לבקש שיגור של עדכונים כאשר המלה או הנושא מאוּתַּרים על ידי Google ברשת, אל המשתמש. בעבר, שיגור זה התבצע רק אל תיבת הדוא"ל שלך, הופיע שם כקישור לדף אינטרנט, אשר כמובן לא ניתן היה לחפש בתוכן הכלול בו, שלא כמו ב Google Reader, בו אפשר לחפש גם "בתוך" התוכן של עדכוני ה RSS. אבל, לפני זמן, Google הוסיפה ל Google Alerts יכולת לשגר את העדכון המבוקש לא אל תיבת הדוא"ל, אלא אל ה Google Reader, כלומר, לייצר ערוץ RSS מהחיפוש שהוגדר ב Google Alerts.

ואז, כשמקליקים על הקישור שנוצר, נפתח ה Google Reader כשאליו מתווסף ערוץ ה RSS שנוצר באמצעות ה Google Alerts, ומתקבלת ההודעה הבאה:

כלומר, צריך לחכות מעט עד שמתקבלות תוצאות רלוונטיות.

שוב, מסורבל, אבל אפשרי.

ויש עוד דוגמאות ל "פיחות" במעמדו של ה RSS ביישומים שונים:

היישום לשיתוף מצגות SlideShare, מקור-לא-אכזב למצגות בנושאים מקצועיים, הפחית למינימום את היצע ערוצי ה RSS האפשריים שלו. אם תעיינו בדיאלוג הזה של משתמשים ביישום עם התמיכה בו, תוכלו להבין את חוסר שביעות הרצון מכך.

היישום הפופולארי לשיתוף בקטעי וידאו YouTube, מאפשר ערוצי RSS למשתמש, ל Tag או לנוא, אך הדרך להגיע ולגלות זאת הפכה להיות מאוד ארוכה ומייגעת. זהו לדוגמה מבנה כתובת ערוץ ה RSS של קטעי וידאו ב YouTube המתוגגים בתג Israel:

http://www.youtube.com/rss/tag/israel.rss. החלפת המלה Israel במלה אחרת תאפשר להגיע לקטעי וידאו תחת התג של המלה שהצבתם בכתובת.

בקיצור, מה שהיה פעם נעים, פשוט וכייף, הופך להיות כיום מטלה די מסורבלת, וחבל. תחת שהמידע המעניין אותי יגיע אלי אוטומטית, בקלות, בפשטות ובזמן אמת – היישומים "מאלצים" אותי להגיע "אליהם".

למה זה כנראה קורה ?!

ישנן סברות רבות ברשת מדוע חלה ירידה כזו באימוץ ה RSS ביישומי שיתוף המידע. אני אשמח לשמוע מכם, אולי יש לכם רעיון או הסבר, מדוע זה קורה?

פורסם בקטגוריה Stories of Knowledge, קורסים, סדנאות והרצאות שלי, תשתיות תומכות ידע, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

26 תגובות בנושא "לתת לרשת לעבוד בשבילי" באמצעות RSS – האם זה עדיין כך?!

  1. מאת ביילע‏:

    האמת שבמשך קריאת הפוסט כל הזמן שאלתי את עצמי מתי תגיע ל"למה זה קורה", אבל זרקת את השאלה לקהל, ולי אין תשובה, אז אני מקווה שתכתוב עוד פוסט עם הסברות שלך.
    מה שכן, אני שואלת את עצמי עם ה-SPARKS בגוגל+ לא נותן מענה מסויים לעדכון על פי נושא.

  2. מאת יגאל חמיש‏:

    היי ביילע,
    בגוגל + הגיבו לפוסט שלי והסברה היא שהאתרים מעוניינים שאנחנו נגיע אליהם ולא שהם יגיעו אלינו, כדי ליצור כניסות אצלם, חשיפה למוצרים שלהם ועוד. גם אני חושב כך.
    נראה מה יהיה הלאה,
    אני אשתף אותך בדיאלוג ב גוגל+ על העניין הזה.

  3. מאת תמי נויטל‏:

    תודה על הפוסט המעניין. נראה שכל ה"גנים הסגורים" מעוניינים לשמור על העיניים של הגולשים "אצלם" (חשיפה לפרסום באתר, בין השאר) ולכן מקשים עליך לקרוא את התכנים המלאים בפלטפורמה אחרת. כפתורי השיתוף הרבים שלכאורה נועדו לעודד שיתוף תכנים בין פלטפורמות, משמשים בעצם כפתיון לקוראים להיכנס לאתר המקורי בו נמצא התוכן. ואולי זו בעצם סיבה נוספת: RSS הקל מאוד על שילוב תכנים ממקור אחד (בלוג, למשל) לתוך מקור אחר (אתר תוכן, פורטל וכד') בצורה שקופה לחלוטין, בלי שהקוראים ירגישו אפילו שמדובר בתוכן מיובא. לא כ"כ אתי, נכון, אבל תופעה נפוצה. ככל שקשה יותר למצוא את כתובת עדכון ה-RSS, סומכים בעלי התכנים על כך שישתמשו בכפתורי השיתוף, או בווידג'טים מובנים השומרים על השיוך המקורי של התכנים (מנטליות האפליקציות משתלטת 🙂 ). מעניין יהיה לראות מה יענו לך אנשי גוגל רידר ובינג.

  4. מאת יגאל חמיש‏:

    תמי,
    אכן, כנראה שהגישה לערוצי ה RSS הופכת להיות קשה יותר משום שבעלי האתרים רוצים שאנחנו "נבוא אליהם" ולא הם אלינו – זו מגמה שבהחלט מרעה את מצבו של צרכן המידע שמעוניין לכנוס את כל המידע הרלוונטי אליו.
    אבל, את צודקת, כפתורי ה Add this, הם לכאורה "שיתוף" אך בפועל בעל האתר "מנצל" את הנוכחות המקוונת של הגולש באתר, על מנת שיפיץ את דבר האתר באמצעות כפתורי השיתוף, לכל מי שעוקב אחריו.
    מעניין לראות כי במרבית האתרים שיש בהם את קוביית ה Add This, לא ניתן למצוא גישה ל RSS כלל…
    המענה שקבלתי מהתמיכה של Bing היה זה:

    This is from Bing Technical Support.

    We understand that the Bing search reults are no longer providing RSS feeds when you add it to your Google Reader. Allow me to assist.

    We tried to reproduce this on our end, and was able to confirm that the Google Reader is unable to find RSS feeds on the Bing Search result.

    However, using the same search result with the Internet Explorer browser's "Feed discovery" tool, 10 items were provided. http://www.bing.com/search?q=obama&FORM=Z7FD&format=rss

    1. Open IE7 browser or higher, and go to http://bing.com
    2. Search for Obama
    3. Click "Tools"
    4. Hover mouse pointer on "Feed discover"
    5. Click RSS

    Unfortunately, we're unable to determine why Google Reader is unable to find RSS feeds on the Bing search result. We recommend you contact Google support regarding this to resolve this issue.

    המענה של איש התמיכה ב Google Reader שאליו הפניתי את המענה של Bing היה זה:

    To be honest, I'm not sure what to make of it. Google Reader isn't converting anything – certainly not to 3DRSS (which appears to be some kind of feedreading web application and not a format) – and, like you, I'm seeing completely different behavior from the RSS button on Internet Explorer.

    ויותר מכך, לאחר שהצבעתי על השינוי ב URL של דף התוצאות הראשון המענה שקבלתי מאיש התמיכה ב Google Reader היה זה:

    I don't think it's the difference in the URLs so much as the format of the output you get when you click through. Reader (and Internet Explorer and other feed readers) are looking for RSS, which looks less like a web page, and more like this: http://api.search.live.com/rss.aspx?source=web&query=organizational+behavior.

    נראה מה יהיה הלאה, אם יהיה…

  5. מאת עמי סלנט‏:

    יגאל שלום ,

    אחד הפוסטים היעילים והמעמיקים ביותר בתחומי המידענות שקראתי בשנה האחרונה . כל הכבוד !!

    עמי סלנט

  6. מאת יגאל חמיש‏:

    היי עמי, תודה!
    ועכשיו, אני מצפה לראות איך והאם ניתן להשיב את המצב כפי שהיה, אם בכלל, או – מה יכולים להיות פתרונות קלים אפשריים חלופיים.
    נראה…

  7. מאת Diego‏:

    יגאל שלום,
    לעיתים ארגונים גדולים מבססים שירותים מרכזיים על תשתיות חיצוניות מתוך שיקולים כלכליים ובמקביל מחלישים את היכולות ה IT הפנים ארגוניים. כך נוצר תלות בין הצרכים של הארגון לבין תוכניות הפיתוח והיעדים של ספקי השירות.
    השינויים שהנך מתאר בהטמעה של RSS אצל Twitter, facebook, bing ואחרים מעלה מחשבות ושיקולים שעל ארגונים לשקול בטרם החלפת שירותי ליבה המושתתים על תשתשית ארגונית לשירותים חיצוניים.
    דיאגו

  8. מאת יגאל חמיש‏:

    הי דיאגו,
    בהחלט נכון! יחד עם זה, נקודת המבט שלי, בפוסט הזה, היא של לקוח, המשתמש. אני חושב שכל ארגון צריך לבדוק קודם כל כיצד הוא מְרַצֵה את הלקוחות שלו.

  9. מאת רובי גלעד‏:

    התגובה של גוגל מתקבלת על דעתי: חבל לספקי תוכן לוותר על ביקורים באתריהם. RSSים היו דרך קלה למשוך גולשים, ומשנלכדו–מוטב להפיק את המרב מן המלקוח ולאלצם לטרוח אל גוב הספק. דרכו של עולם.
    מאמרך ריתק אותי. תודה!

  10. מאת יגאל חמיש‏:

    היי רובי,
    תודה.
    דרכו של עולם…?! אני לא בטוח בקשר לזה. האינטרס של ספקי התוכן/בעלי האתרים – ברור. יחד עם זה, אסור לשכוח שבעולם שלנו, כל אחד הוא ספק תוכן, וכל אחד רוצה להִיַקֵרא, כלומר, שיגיעו אל התכנים שלו. כל אחד – זה גם, כל ארגון, כל ספק תוכן.
    לדעתי, אנחנו לא נמצאים בתחנה האחרונה של ה "קרב" הזה, ואם הספקים רוצים לקוחות, הם יחַזְרו אחריהם גם הלאה, עוד נראה…

  11. מאת שרון חלבה-עמיר‏:

    הי יגאל, פוסט מעניין מאד (יודעתי לגביו דרך קבוצת המידענים של לינקד-אין). כחוקרת פוליטיקה מקוונת אני יכולה לספר לך שבין הנתונים האמפיריים הרבים שאני אוספת בדקתי גם את שילוב הרסס 🙂 באתרי ח"כים ורק מיעוטם משתמשים בכלי זה למרות עליית המודעות לשימוש באפליקציות ווב 2.0 ונראה שזה קשור להסבר שלך אם כי הם לא עד כדי כך מתוחכמים וייתכן שזה נובע דווקא מחוסר מודעות.

  12. מאת יגאל חמיש‏:

    היי שרון,

    תודה, שמח שהגעת לפוסט!,

    אני "מעורב" עמוק ב RSS מזה מספר שנים, ואף "מטיף" לתלמידיי שבעת שהם גולשים באתר, לחפש קודם כל אם יש באתר או אין בו – RSS.

    אני מסכים איתך: ההסבר שאני נותן לכך הוא שאתר המציע לגולשיו RSS 'מבין' כי אינו חי בחלל ריק, יש "מלחמה" מתמדת ומתעצמת על אוזנו ועיניו של הקורא, וטוב להם לתכנים, "שירוצו" לחפש את הקורא, ולא ההיפך.

    להסבר הזה יש שני תנאים תומכים, שלא בטוח שהם מתקיימים כמובנים מאליהם:

    האחד – הבנה ומודעות של בעלי האתרים לכך שצרכני מידע כיום משתמשים במנגנונים לבצע אגרגציה של תכנים, ולכן עליהם לעמוד על כך שיהיה היצע של RSS באתרים שלהם, ומצד שני..

    השני – על מנת לצרוך תכנים באמצעות RSS יש להצטייד בקורא RSSים כלשהו: רשתי, שולחני, מבוסס דוא"ל או מבוסס דפדפן (ראי שקף 10). לצערי, זה לא טריוואלי למשתמש הממוצע, ודורש "חינוך" של הצרכנים, אם הם אינם גיקים טכנולוגיים או כאלה החיים בעולם המקוון.

    לעניין פוליטיקה מקוונת, ההתרשמות שלי לאור מה שכתבת הוא שבישראל, אין עדיין הפנמה אמיתית והבנה עמוקה כי זו (המדיה החברתית) סביבה הדורשת למידה ולימוד, ועבודה ממושכת ולא פשוטה כלל, אין נצחונות מהירים ומצבות ווירטואליות לא "עושות את העבודה".

    אגב, בקרוב אעלה פוסט המדגים את השימוש של RSS באתרים ישראליים, גם מהשדה הפוליטי, כדי להדגים קצת את המצב בישראל בנושא הזה.

  13. מאת אפי‏:

    יגאל !!!

    חייבים לעשות משהו – אולי אוהלי מחאה ליד משרדי מיקרוסופט / גוגל בישראל 🙂

  14. מאת יגאל חמיש‏:

    אפי,
    האמת שלא נראה לי 🙂
    אסור לפצל כוחות ולבלבל עם מסרים סותרים, צריך למקד את כל המאמצים בכיוון אחד….
    אולי קבוצה בפייסבוק ומעגל ב +?…

  15. מאת רפאל שכטר‏:

    קיימת דרך לקבל עדכוני RSS גם עבור אתרים ללא ערוץ כזה. ניתן להשתמש בכלי page2rss
    לא תמיד עובד אבל בד"כ כן.

  16. מאת יגאל חמיש‏:

    רפאל, תודה!
    יופי, לא הכרתי את הכלי הזה, אני אבדוק אותו,
    תודה לך!

  17. מאת ליאורה ברגר‏:

    הי יגאל,
    הפוסט הזה באמת מאוד מעניין ומעדכן. אני חושבת כמו אחרים שהגיבו כאן שחברות רבות מעוניינות שהגולשים ייכנסו לאתרים שלהם כי פשוט הם רוצים שנהיה כמה שיותר זמן באתר שלהם. בראייה שלי מתחוםבתחום העשייה שלי – טלוויזיה ושיווק, זה עושה שכל – משום שבהרבה אתרים יש פרסומות, וברור שככל שיש יותר טרפיק של גולשים, ויותר זמן גלישה, בעלי האתר מרוויחים יותר כסף מהלקוחות שהזמינו את הפרסום אצלם – בדיוק כמו נקודת רייטינג בפרסום בערוצי טלוויזיה מסחריים. אם היית לקוח שבוי של אותו אתר והשתמשת ברסס שלו, אתה תשקיע את המאמץ ותכנס לאתר. אבל לא לאורך זמן – כי תחרות היא תחרות, ומי שיציע לך פתרון יעיל ונוח יותר – יקבל אותך כלקוח חדש שלו.
    להתראות ושבת שלום

  18. מאת יגאל חמיש‏:

    ליאורה היי,
    נכון לגמרי.. 🙂
    המתח המובנה בין הארגון/עסק לבין הלקוח בוודאי יימשך גם הלאה. אבל כמו שאנחנו רואים כיום בסביבה שלנו, יש כעת הזדמנות ללקוח "לומר את דברו".
    הסביבה המקוונת נותנת היום אפשרויות שלא היו בעבר – לשני הצדדים.
    אם ארגונים/עסקים יבינו (וחלק כבר מבינים את זה) שתוכן איכותי שמגיע ללקוחות בצורה הנוחה ביותר, הוא אינטרס שלהם, הם יאפשרו זאת.
    אגב, הפוסט הזה "נולד" אצלי עקב השינוים שנעשה כנראה במנוע החיפוש שאינו מייצר כעת RSS ושאותו כרגע אי אפשר לצרוך באמצעות ה Google Reader. לזה צריך להוסיף את המגמה של אתרים אשר תחת הכותרת "שיתוף" מציעים – למי שצופה בתכנים שלהם, ושיש לו נוכחות מקוונת – להפיץ את התכנים שלהם. השיתוף הזה הוא בכיוון אחד בדרך כלל, לכיוון לקוחות אחרים…

  19. מאת שרה‏:

    הי יגאל ,
    תודה על פוסט מעניין !
    אני מכורה לרסס … (מעניין בגלל מי 🙂 ) , והאמת – לא שמתי לב שיש בעיה איתו …
    אולי אני לא משוטטת מספיק באינטרנט ??? 🙂 …

  20. מאת יגאל חמיש‏:

    ותתארי לך שזה נעשה ללא כל הודעה מוקדמת, ותתארי לך שזה התברר לי באמצע ההרצאה…ndv-ptshjv///
    בכל מקרה, הפתרון באמצעות יצירת RSS עם Google Alerts פועל היטב, תנסי.

  21. פינגבאק: ה – WEB 2.0 ואני « מידענות

  22. מאת חברות השמה‏:

    עדכוני RSS הינם דבר יעיל למי שאין זמן לכתוב בלוג , או מי שמעוניין לקבל עדכונים שוטפים למייל שלו .

  23. מאת בועז‏:

    יגאל שלום
    גם אני שמתי לב בירידה גדולה ב FEEDS שמגיעים ל READER שלי.
    הבעיה הגדולה ביותר היא חוסר האפשרות לגזור RSS מתנאי חיפוש במנוע חיפוש (אני מעדיף GOOGLE) ייתכן שהסיבה או חלק ממנה נובעת ממה שתואר בשרשור כאן,
    אבל אולי חלק מהבעיה היא בחוסר הרצון/יכולת של GOOGLE לאחסן לינקים במסות עצומות
    הגדלות באופן אקספוננציאלי?
    תיבת ה"דואר" או קישורי RSS הנכנס אצלי למשל היתה עצומה ואני מניח שקטנה יותר משלך למשל.
    אולי כדאי להציע להם פתרון שיקל גם עליהם (על GOOGLE) כמו למשל הגבלת זמן שמירת
    RSS שלא נקראים לזמן סביר?
    בכל מקרה, תודה על העלאת הנושא, אתה עדיין ה"גורו" שלי בענייני מידע וידע.
    בועז.

  24. מאת יגאל חמיש‏:

    בועז (ב"מ, נכון?) – תודה!
    קטונתי מלהיות גורו…אני רק משתמש כבד ב RSS.
    התופעה שדברתי עליה אינה קשורה ל Google Reader, הוא כלי מצוין.

    מה שדברתי עליו קשור לכך שיישומים שונים ואתרים שונים "מעלימים" את הקישור לערוצי ה RSS אצלם, אבל – לא את היכולת לקבל עדכונים ב RSS.
    למשל, מנוע החיפוש של Twitter: בעבר, היה בו קישור ל RSS, וכיום הקישור איננו, אבל היכולת לקבל עדכונים באמצעות ה RSS – קיימת…
    כל טוב
    יגאל

  25. פינגבאק: שינויים בהרגלי ה-RSS | אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי

  26. מאת נעם‏:

    GMAIL כן מאפשרת ליצור התראה מבוססת מילות מפתח ולקבל אותה ב RSS

    אתה לא מעודכן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *