לבקר בשוק
בארץ או בחו"ל, ביקור בשוק הוא תמיד חוויה מענגת, מקום בו חמשת החושים פועלים במשולב ובעוצמה רבה. במרוצת השנים, הארצות והטיולים, אספתי תמונות רבות מביקורים בשווקים כאלה, והנה כמה מהן לפניכם, עם סיפור קטן בכל אחת.
במסגרת לימודי הצילום, יוצא לנו להסתובב בשווקים בתל אביב. כך הגעתי למעדניית יום טוב וצילמתי כמה תמונות. הבעלים סיפר לי כי למעדנייה יש גם דף בפייסבוק, והשאר – היסטוריה…
לפני זמן לא רב שבנו מטיול מרתק באלבניה. אתם מוזמנים למהר ולבקר שם, לפני שאלבניה "תברח" אל המודרנה. בעיר Kruja יש שוק מקסים עם המון פנים ידידותיות שמתעקשות ומבקשות להצטלם בחפץ לב, די נדיר במקומותינו..למשל האשה הנחמדה הזו:
בסוף דצמבר 2009, ביקרנו בהודו (זו הפעם השנייה) ובתאילנד (בפעם הראשונה). על הודו, עוד אספר בהמשך. הנחיתה שלנו בתאילנד הביאה אותנו לסוג של שלווה לעומת הודו הרעשנית. השלווה קצת הופרה כבר בבוקר הראשון לאחר שהארנק שלי נשדד ממני בביקור ב Jatujak Weekend Market (תמונה מהשוק עצמו – בהמשך). מה שפיצה אותנו מאוד ועודד אותנו, היה הביקור בשוק הצף, כמה ימים אחרי הלם הארנק…עשרות סירות בשוק, משייטות ביניהן ומציעות מטעמים. מדהים.
מי שמבקר בפעם הראשונה בחנות של חוות התבלינים בבית לחם הגלילית, לא יכול שלא להתרשם משפע הצבעים, הריחות וגם הטעמים של מה שנגלה לפניך. במרכז אולם המכירות יש שפע ענק של תבלינים לסוגיהם, ערימות-ערימות, תאווה לעין. לאורך הקירות, אצטבאות ועליהן קופסאות "במשקל" של אותם תבלינים בדיוק. כמי שעוסק במידע ובידע, אני זוכר שכשראיתי את זה בפעם הראשונה, מיד נזכרתי ב "מה רוצה הארגון?" (קופסאות מאוחסנות באצטבאות) לעומת "מה רוצה הלקוח?" (תפזורת רבת צבעים וטעמים).
בדצמבר 2009, ערכנו "איחוד משפחה" בהודו, נפגשנו עם הבת שלנו שהיתה בסיומו של טיול בן מספר חודשים במזרח. באנו מהארץ, נפגשנו עימה בדלהי, ומשם יצאנו למסע באגרה, ג'איפור ועד פושקר הגענו. עבורנו זה היה טיול הודו-לייט, אך פושקר, דווקא מצאה חן בעינינו מאוד. יש במקום שקט מיוחד, וההליכה אנה ואנה ברחובות מזמנת הזדמנויות רבות לחוות את המראות, להיפגש עם האנשים. השוק, אם אפשר לומר כך, נמצא בכל מקום, גם במרכז הצמת, כמו כאן.
סיפרתי קודם על שוק-סוף-השבוע בתאילנד. להערכתי, קצת אחרי שצפינו בדוכן הזה, די בכניסה לשוק, כייסו אותי….נעזוב את זה. הנה דוגמית לדוכן בשוק הצבעוני והמיוחד הזה, שפועל כאמור, רק בסוף שבוע.
שוק "הכרמל" בתל אביב, הוא זכרון מאוד וותיק שלי: עם הגיעו לארץ, אבי התגורר באחת הסמטאות בחדר קטן, כילד תל-אביבי צעיר, אמא היתה לוקחת אותי לשוק לקניות, ברבות הימים עבדתי ב 'מגדל שלום' הסמוך במשך עשרים שנה, ועד היום אני נהנה להסתובב בשוק ובסמטאותיו, לספוג את המראות, הצבעים והריחות. לשוק יש קולות משלו, אך הנֵבֵל הזה, היה ייחודי בנוף.
חמש שנים למדתי בירושלים, ומאז אני מאוהביה המושבעים, מבקר בה ומטייל בה, בעניין רב. אי אפשר לפסוח על ביקור באחד המוסדות המובילים בעולם השווקים, בארץ ובכלל, שוק 'מחניודה'. ביקרתי כאן פעמים רבות, ואיך שהוא, תמיד, רגלינו מוליכות אותנו אל עזורה, כשבאוזנינו מזדמזם לו יוסי בנאי. משלל תמונות רב, בחרתי שתיים:
ברצלונה! איזו עיר נפלאה. מי יכול לפספס את יצירותיו המונומטליות של Gaudi ברחבי העיר, את כיכר קטלוניה הענקית, על שפע החנויות שמסביבה, ואת רצפתה המדהימה אותה אפשר לראות מהקומה העליונה של בית הכלבו, את ה Ramblas עם שלל הדוכנים והדמויות. בערך במרכז הדרך, יש הסתעפות לשוק הנפלא, ה Boqueria. אל תהססו, קנו מנת אבטיח-מלון וטיילו בין הדוכנים, שווה.
טיול שורשים בסופיה, בולגריה, הביא אותנו ביום הראשון לשוק העתיקות במרכז סופיה, בסמוך לכנסיית אלכסנדר נייבסקי. הבבושקות עדיין נפוצות כאן מאוד:
איפה עוד בעולם אפשר לראות חלב עיזים בבקבוקי פלסטיק של קוקה-קולה?! אנחנו ראינו כאלה בשוק של Berat באלבניה. זה גם אחד המקומות הבודדים בעולם שהמצולמים מבקשים מהתייר שיצלם אותם, סתם ככה. מאוד נדיר.
את הביקור שלנו בפרובנס תכננו זמן רב: רצינו לשחזר את הביקור שלנו בטוסקנה, כמה שנים קודם לכן. גם אז, כמו כאן, שכרנו וילה לשבוע ימים, ובמהלכם יצאנו לטיולים בערי הסביבה, ושבנו לוילה, לבשל ולאכול יחד, כייף ענק. אחת החוויות היותר-מעניינות הייתה לשוב ולפגוש שוב את בעלי הדוכנים בשווקים השונים, שנעו מכפר לכפר בסביבה בה ביקרנו.
טוסקנה, נו, מה עוד אפשר להוסיף….המוזיקה, האוכל, הנופים, וגם השווקים. אמנם זו לא תמונה קלאסית של שוק, אבל בפירנצה, בשוק, ראינו גם את החנות הזו – הכל מעץ. מקסים:
בפסח 2009, החלטנו שאין מחיר לחופש, וקיימנו זאת הלכה למעשה ממש: פתחנו את עונת התיירות בכרתים, ויצאנו לארבעה ימים באי הקסום הזה. כמובן ששילבנו בביקור את הביקור ב Spinalonga, בעקבות הספר "האי של סופיה". יש באי פינות חמד רבות, למרות שהוא קטן יחסית. בשלב ראשון, בקרו בהירקליון הבירה, עלו במעלה המדרחוב, עצרו לאכול בכיכר, ואל תוותרו על טיפוס עד לקברו של ניקוס קאזאנצ'אקיס כדי לצפות על העיר ועל האי. במדרחוב תמצאו דוכנים וחנויות רבות, ובמיוחד תפסה את המצלמה שלי, חנות הפרחים הזו.
סיפרתי קודם על הביקור השני שלנו בהודו. על הביקור הראשון, באמצע 2005, כתבתי מספר פוסטים עם סיפורים מרגשים שחווינו שם. ערכנו ביקור בבנגלור וסביבותיה, וגם הדרמנו למדינת Kerala היפהפיה ובירתה קוצי'ן. בבנגלור לא ויתרנו על ה City Market שמי שרוצה לחוות שוק במזרח, צריך לבקר בו. מה שתפס אותי הוא שוק הפרחים, שוק בו כל המתחרים זה בזה עובדים יחד, מסייעים אחד לשני, לא יאומן בעולמנו.
ואיך אפשר בלי עוד תמונה אחת, של שוק הבננות, במקום:
בקיץ 2007 התלוויתי לחבר במסע עסקי לאתיופיה. כמובן שלא יכולתי לתאר לעצמי שאמצא גם במהלך הביקור הזה אירוע למידה ושיתוף בידע כמו שתיארתי כאן. במהלך הביקור, שהינו גם בבירה, אדיס-אבבה, מספר ימים. באחד הבקרים הגענו ל Mercato, השוק העירוני, אלפי דוכנים במאות סמטאות, תחשבו על שוק הפשפשים ביפו, ותכפילו באלף או אלפיים. מדהים.
ובחזרה לאירופה, חורף נפלא בפארג, צ'כיה, הוביל אותנו בין השאר לכיכר השעון, ולדוכנים המקסימים בשוק הקטן שבמקום:
בודפסט הנהדרת. ביקרנו כאן שלוש פעמים, שנה אחר שנה. העיר מזמנת אתרי תיירות נפלאים, היסטוריה מרתקת, מקומות ערבים לחיך לאכול, וגם נקודות יהודיות מרגשות ביותר. אחד המקומות אליהם נוהרים רבים, כמובן גם ישראלים, הוא השוק המקורה הענק במרכז העיר:
אז זהו, שלוש יבשות, מדינות רבות, שווקים נפלאים, אבל הכי כייף זה לשוב הביתה, לשוק "שלנו", לראות אולי יש כאן איזו מציאה, אחרת, למה יש כל כך הרבה מתעניינים…?!
גם בעלי כמוך אוהב שווקים. בכל מקום איפה שאנחנו מטיילים הוא "מגלה" את השוק. כאילו כל החושים שלו מובילים אותו לשוק בלי מפה. גם בירושלים הכיף הכי גדול שלו זה ללכת למחנה יהודה (שחסרה כאן בסדרת התמונות שלך – איך זה יכול להיות?).
אני לעומת זאת ממש לא אוהבת שווקים ואני מכירה את כל הטיעונים בעדם מזיס. אני מסתפקת בכיף בתמונות שלך.
ביילע,
אני עם זיס, קודם כל. 🙂
בעניין 'מחניודה', כאחד שלמד בירושלים, ומאוהביה, זו בהחלט פאדיחה, שתוקנה ממש עכשיו….
תודה רבה!
אחלה פוסט… אהבתי
היי טוביה,
תודה תודה!
הי יגאל
התענגתי על הפוסט הזה.
צילומים מרהיבים ואיכותיים. הרבה לפני הקורס…
וממקום המקצוע הראשוני שלי, אני מורידה את הכובע של עבודת ארכיון מדוייקת!
אילנה, תודה רבה! קטונתי…
כייף לשמוע שאת נהנית,
כל טוב
הי יגאל,
אחלה פוסט לסוף הקיץ… ומסתבר שניהול ידע ממש משתלם.. – מכל היבט (תיעוד אין סופי, וגם כ-מ-ה טיולים..). למרות שתודה (סגול בדלת) שבסוף בסוף את מה שבאמת נשאר כזיכרון אי אפשר להראות (או לקשר…)
תודה רבה רבה, אני מודֶּה!…. 🙂
כבר כתבתי, מה שנשאר הן תמונות וזכרונות,
להשתמע
אהבתי ! הצילומים מרהיבים ומעוררי חשק – השלב הבא יגאל ברור לא? מתי אתה מארגן לקבוצת "בזק" סיור שווקים מאלף ומעלף ?? אהבתי את החיבורים המעניינים שעשית כאן ממחוזות שונים.
ליאורה, תודה!
בבקשה, רק תקבעו מועד, ונצא לדרך…!
בכייף