לתַּקְשֵר ניהול ידע הלכה ומעשה: לדבר, לכתוב, לשתף, להפיץ, לדון – רק תרצו וזו ממש כבר לא אגדה….

חברים, פוסט ארוך – אבל שווה – רשימה המיועדת גם לאלו שיודעים…כדאי לקרוא עד הסוף 🙂

תקשורת

תקשורת. איזה עולם מרתק ומאתגר. ובתוך העולם הענק הזה אפשר להבחין במספר אפרויות-תקשורת: למשל, אחד-לאחד, מה שנקרא 121 (One-To-One), או אחד-לרבים, מה שנקרא 12M או One-To-Many, וכמובן גם האפשרות של רבים-לרבים, מה שנקרא M2M, או Many-To-Many.

כל אפשרות כזו צריך להפעיל בהתאמה למטרת התקשורת, וחשוב מאוד לעשות שימוש נבון ונכון בכדי להשיג את התוצא המרבי. כדי לעשות זאת, נסביר תחילה מהם הכלים העומדים לרשותנו, וההבנה הזו תאפשר לנו להפעיל את הכלים המתאימים לצרכי התקשורת האלו.

'פעם', כלומר, רק לפני משהו כמו עשרים שנה, לדבר, לכתוב, לשתף, לדון, ולהפיץ מידע וידע לסוגיו, לרבים – לו רק רציתם לעשות זאת – היה מאוד קשה, וגם – נחלתם של מעטים בלבד. מעטים ש 'יודעים'. ומתוכם, אלו אשר רצו לשתף – ומרביתם לא רצו לשתף – נזקקו למתווכי-טכנולוגיה, מומחים גם הם, שהיו מעטים יחסית, והיוו חֶסַם ליוצרי הידע, בכדי לתרגם את המידע והידע הזה, לסביבה טכנולוגית המאפשרת צפייה, קריאה, תגובה או חיפוש.

בכל אחד מהיישומים הטכנולוגיים שיתוארו בהמשך, יכול הנוכח (בעל החשבון..) 'להעלות' להודעה שיפרסם (Post) כל סוג תוכן שירצה: טקסט, קישור, תמונה, קטע וידאו, קטע קול, האשטאג (ראו בהמשך), כדי המסר הנוצר יהיה עשיר, מגוון, מושקע, אטרקטיבי לקורא הפוטנציאלי, ומזמין לשיח ולתגובה. בכל היישומים שיפורטו ברשומה יכול כל מי שמעוניין בכך לפתוח חשבון אישי-חינמי, ולהתחיל לפעול.

כיום, למעשה, אין קל מזה, צריך רק לרצות. הכלים הטכנולוגיים לדבר, לכתוב, לשתף, להפיץ, לדון – קיימים, זמינים, פשוטים להקמה, להפעלה ולתפעול שוטף, רק צריך לבחור. והיות ויש כלים רבים, והצרכים רבים, הנה כמה דוגמאות, שזמינות לכולנו, וברשותכם, אדגים אותם, באמצעות הנוכחות המקוונת שלי ביישומים אלו:

לכתוב – בכוונה אינני מזכיר ומתעכב על אתר אינטרנט כסביבה המאפשר לכתוב, אלא ניגש ישר לכלים עכשוויים יותר. יחד עם זאת, אציין רק את אתר האינטרנט של פורום ניהול הידע בישראל, שמהווה אכסנייה מקוונת למתעניינים בניהול ידע בארגונים בישראל ובכלל: סביבה המאפשרת לכתוב, לקרוא, לשתף ולדון, ועל כך בהמשך.

אפשר באמצעות בלוג אישי כמו זה שאתם קוראים בו כרגע, שהוא בסביבת WordPress,  ויש סביבת WordPress פשוטה יותר לתפעול, בקישור הזה. יש גם סביבת בלוגים של חברת Google הנקראת Blogger, ויש גם רבות אחרות. סביבות בלוגים אלו, מיועדות לבלוגים עצמאיים, מה שנקרא, שאינן משותפות/שיתופיות.

יש כמובן גם סביבות בלוגים שיתופיות, כמו למשל סביבת הבלוגים של אתר Saloona, סביבת בלוגים זאת מייצגת את המגמה שנקראת Women Blogging, בלוגינג נשי, אם כי ישם בה גם בלוגים של מגדרים נוספים. כל בעל חשבון יכול 'להעלות' לבלוג שלו רשומות (Post) המכילים טקסט שיכול להכיל את כל סוגי התוכן שפורטו לעיל.

לשתף – אפשר באמצעות יצירת נוכחות ברשתות חברתיות מקוונות (Online Social Networks), כמו הרשת החברתית המקוונת שהיא כנראה המפורסמת מכולן, Facebook (וזה הקישור המוביל לדף שלי ברשת). היישום מאפשר להזמין חברים לעקוב אחרי הפרסומים שלך (Post), לסמן Like, Comment, או Share לרשומות המופיעות ב Feed שלך, וכמו כן אפשר לפתוח דף עסקי, ארגוני, או דף לאירוע ועוד ועוד. חיפוש מידע באמצעות מנוע החיפוש החזק של Facebook, יכול להציג מידע בתצורה אחרת מאשר חיפוש ב Google: ב Facebook התוצאות המתקבלות מחיפוש מילה או מלים הן דפים אישיים או ארגוניים הכוללים את המלה או המלים שחיפשת. אגב, החיפוש פתוח רק לבעלי חשבון ב Facebook.

יש רשתות מקוונות רבות אחרות, בהן כמובן הרשת המקוונת המקצועית-עסקית LinkedIn, המאפשרת להקים פרופיל אישי מקצועי-עסקי ברשת (הקישור מוביל לפרופיל המקצועי-עסקי שלי). אוקיי, אז פתחתם פרופיל ב LinkedIn (באנגלית, כן?!), וגם שמתם בו מלא מלא פרטים (כל המרבה הרי זה משובח…) ומה עכשיו?! אפשרות ראשונה (לא מומלץ…) – לשבת ולחכות שמשהו יקרה. אפשרות אחרת (הרבה יותר אפקטיבית) היא להתחיל לפעול ברשת: לחפש ולאַתֵּר עמיתים, משרות, עובדים ועוד, וליצור קשרים על מנת לבנות רשת אפקטיבית. ואת זה כדאי מאוד לעשות באמצעות מנוע החיפוש המאוד-חזק-ומתוחכם של היישום. הנה כאן, בבלוג של LinkedIn טיפים וטריקים שיועלו לכם בחיפוש.

לשתף אפשר גם באמצעות הרשת החברתית המקוונת הפופולארית Twitter, יישום טכנולוגי רב-עוצמה שחוזקו הוא בכך שהוא פועל על גבי התשתית האינטרנט-הסלולארית, המאפשרת לכל בעל חשבון להפיץ לעוקביו הודעת-טוויטר ('ציוץ', Tweet) באורך של 280 תווים (עד לא מכבר – 'רק' 140 תווים). 280 התווים יכולים להכיל טקסט, קישור/ים, תמונה, מסמך ועוד, וכמו כן – וזו אחת החוזקות של Twitter – גם האשטאג (HashTag), מיחלת-מפתח שבתחילתה סימן #, שבעת שילובה בטקסט של ההודעה ופכת לקישור היוצר 'חיבור' בין כל ההודעות המועלות לטוויטרספירה (TwitterSphere), על ידי כל המשתתפים המעלים הודעות המכילות גם הן את אותו ההאשטאג. זה הקישור לחשבון ה Twitter שלי. לצורך המחשה, ההקלקה על ההאשטאג KM# יכול להציג את כל ההודעות המתוייגות באותו ההאשטאג.

להפיץ – כמובן שהרשתות החברתיות המקוונות שהוזכרו לעיל תחת לשתף, מאפשרות להפיץ, ובצורה מאוד אפקטיבית, אך בכל זאת, אני מעוניין להזכיר שני יישומים המאפשרים להפיץ מידע וידע בצורה מאוד אפקטיבית, האחד – די וותיק – WhatsApp שקיים מאז 2009, והשני Telegram, שקם ארבע שנים אחר כך, ב 2013, שלפחות בארץ היה מוכר פחות, אך לאחרונה (ואסביר בהמשך מדוע) נפוצותו גדלה בצורה מרשימה ביותר. ל WhatsApp יש גרסת יישומון (אפליקציה) להתקנה והפעלה בטלפון חכם, ובנוסף, ניתן גם להפעיל אותה בסביבת ה Web וכן בסביבת ה Desktop (להתקין אותה גם על המחשב האישי של בעל החשבון). ל Telegram יש גרסת יישומון להתקנה והפעלה בטלפון חכם וכן בסביבת ה Desktop להתקנה במחשב האישי של בעל החשבון.

שני כלי ההפצה המקוונים האלו, יישומי Messaging הפועלים על תשתית האינטרנט-הסלולארי, מאפשרים לכל בעל טלפון סלולארי להקים חשבון אישי,  ליצור ולשגר הודעות הכוללות תוכן לסוגיו (כפי שפירטתי לעיל) – ראשית – לאנשי קשר של השולח, אשר גם הם בעלי חשבון אישי שלהם באותו היישום, ליצור רשימות-תפוצה אישיות ולשגר הודעות לרשימות התפוצה, לנהל שיח עם הנמענים, ליצור שיחות שמע או וידאו על התשתית של היישום, לשתף אנשי קשר, מיקום גיאוגרפי ועוד ועוד.

קיימים שני הבדלים עיקריים  בין WhatsApp לבין Telegram – לטובת ה Telegram, ואלו הם:

ההבדל הראשון הוא ש Telegram מצהירה כי הדגש אצלה על אבטחה (Security) ועל שמירה על הפרטיות (Privacy) – הוא חזק ונראה מה ימים יגידו. בעקבות מספר תקלות שהשביתו את שירות ה WhatsApp ברחבי העולם, נוטים משתמשים רבים לעבור ל Telegram.

ההבדל השני – כשמדובר באמצעי הפצה – המהווה יתרון עצום לעומת ה WhatsApp הוא האפשרות ב Telegram לכל מי שמעוניין, ליצור ערוץ או ערוצים להפצת מידע – אליהם יכול להצטרף כל בעל טלפון חכם ובו אפליקציית טלגרם המעוניין בכך ועד 5,000 (!) משתתפים. ולפחות לטובת הפצה, לקהלי-ענק, ללא כל צורך בתיווך-ביניים, מהמפיץ לתפוצה, זהו יתרון ענק.

אז לטובת המתעניינים בניהול ידע בארגונים, יצרתי ערוץ Telegram, ערוץ הטלגרם על ניהול ידע בארגונים בישראל, בו אני מפיץ מידע וידע על נושאי ניהול, למידה, מידע וידע, לרשותכם ולשירותכם. זה הקישור לערוץ, כולם מוזמנים!

עד כאן, לשעה זו. בקרוב , אפרסם רשימה נוספת שתעסוק ביישומים נוספים להפצת מידע וידע, והפעם, בעולם הצילום והתמונות.

שבת שלום וקריאה מהנה, ובהצלחה ביישום!